פודקאסטרטגי 254: שפל ביחסי ישראל-ארה"ב? | כטב"מים בשירות צבאות וארגוני טרור | תקשורת תת-ימית

שפל תקדימי ביחסי ישראל-ארה"ב - או עסקים כרגיל? דיון מומחי ה-INSS המתיחות בין ארה"ב לישראל הגיעה לשיאים חדשים השבוע, עם דבריו החריפים של הנשיא ביידן נגד הממשלה הישראלית והפרסום של כתב "ניו יורק טיימס" תומס פרידמן לפיו וושינגטון עשויה לשקול מחדש את יחסיה עם ירושלים. בשל כך, כינסנו לדיון מיוחד את מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקרים הבכירים תא"ל (מיל') אסף אוריון ודר' צ'ק פרייליך. האמנם הגענו למצב שבו ארה"ב בוחנת מחדש את יחסיה עם ישראל? מה עומד מאחורי אי-הזמנתו של ראש הממשלה נתניהו לבית הלבן, עד כמה מדובר בדבר חריג, והאם החלטת נתניהו לבקר בסין הרחיקה עוד יותר את ההזמנה המיוחלת? האם נוכח המתיחות קיימת סכנה למיליארדי הדולרים שמעניקה ארה"ב לישראל? וגם – עד כמה הנושא הפלסטיני מהווה מכשול ליחסים עם הממשל האמריקני? כלי טיס בלתי מאוישים בשירות צבאות וארגוני טרור מה אנחנו יודעים על כלי טיס בלתי מאוישים (כטב״מים) והשימוש הגובר שנעשה בהם על ידי צבאות של מדינות וארגוני טרור, ובפרט אלה הנלחמים בישראל? חוקרי המכון – ד"ר לירן ענתבי וד"ר יהושע קליסקי - עם כל מה שרציתם לדעת על תפקידם של כלי טיס בלתי מאוישים במהלך ההיסטוריה ובמבצעים צבאיים כיום, כגון מבצע ״בית וגן״ בג׳נין, ובשדה המערכה והמודיעין בזירה הבינלאומית - ובכלל זה המלחמה באוקראינה. וגם: מה יותר חשוב - יכולת האיסוף של המל"טים או יכולת התקיפה? ומהן המגבלות של הכלים הללו לעומת יתרונותיהם ביחס לכלים מאוישים? תשתיות תקשורת תת-מימיות - האיומים וההגנה מפניהם תא״ל (מיל׳) יובל אילון על החשיבות ההולכת וגדלה של המרחב הימי בתחום תשתיות התקשורת, עקב השימוש הגובר בכבלי תקשורת להעברת מידע, במקום לוונים. מה החשיבות האסטרטגית של תשתיות תקשורת תת-מימיות וכיוצא מכך, עם אילו איומים בטחוניים מתמודדות מדינות, ובפרט ישראל, בתחום זה, ומהם עקרונות ההגנה על תשתיות אלה?