פרק 43 - מור הרפז
אודות הפרק
פגשתי נסיכה שהסכימה להיפרד מהארמונות שלה. לא כזאת שאורזת את חפציה בין לילה ונעלמת. אלא כזאת שאורזת בנחת, נפרדת, בוכה, מתאבלת אבל גם מתרגשת ושמחה לקראת הבאות.
היה לה קשה להיפרד מהסיפור שלה. קשה להיפרד מסיפור שאוהבים. אבל היא הבינה שהסיפור רק עוטף את המהות.
באומץ והמון חכמה היא בונה סיפור חדש, על אותו הגרעין, סיפור של בריאה, הקשבה, סיפור שגם מכיל ידע ותבונה עצומה. כי מהות לא משתנה.
מור, מעולם לא פגשתי אשה שהאינטלקט שלה רוקד בהרמוניה מופלאה כל כך עם הלב שלה.
היכולת שלך לא לוותר על אף אחד מהם, גם באזורים אשר לכאורה ברור מי מבניהם אמור להוביל, יוצרת הגיון חדש, את לב ההיגיון.
את מסכימה להרגיש ומתעקשת גם לדעת. בעיניים פקוחות את נכנסת לאזורים מעורפלים ועוזרת לכולנו להבין שלחשוב ולהרגיש יכולים לחיות יחד. ואפילו עדיף שיצעדו יחד.
כמו שאמרת כל כך יפה 'אני תמיד מפחדת לקפוץ למים אבל אף פעם לא מצליחה לעצור'.
כי לתת לפחד יד ולקפוץ זאת בדיוק הדרך להרוויח את עצמנו, את חיינו, את החלומות שלנו.
תודה על שיחה עמוקה וחכמה! על היכולת שלנו לפתוח את התיבה השחורה של 'מחקרים אומרים ש... ' ולהתבונן באנושיות ובהבנה על המתנות והמגבלות שמציע לנו עולם המחקר וגם לא להתפשר על ידענות ונחרצות לא מבוססת מחקר.
יצרת גשר חדש של הבנה והצעת 'למלא את החורים שיש במחקר, עם הלב'.
הרגשתי בבית, שיחה עם אישה מעולם האקדמיה שהיא גם אימא עם לב פתוח.
תודה על המפגש הזה.
ותודה ענקית על הקבוצה שלך! אשר בתוכה את מביאה את המקצוענות הבלתי מתפשרת שלך והחיבור הכמעט בלתי אפשרי שאת עושה לעולם ההורות המציף והסוער.
לקבוצה מאמאדע, הורות מבוססת מדע:
לקורס המקיף והמלא על חינוך ביתי
לקורס תהליך הגשת בקשה לחינוך ביתי
להרשמה לרשימת תפוצה, לקבלת עדכונים בזמן אמת
