פרק 57: להעתיק זה כמו היפ הופ

אודות הפרק

מתחילים סדרה חדשה על שפה ותרבות עם שאלת אתיקה עתיקה: מתי זה בסדר להעתיק?

המאזינה מירית עובדת בשביל חברת כנסת. יש לה נקיפות מצפון: היא השתמשה בנתונים ועבודה של עמותות מסוימות כדי להרכיב הצעת חוק, אבל העמותות האלה לא נתנו רשות ולא קיבלו קרדיט. מה החובה המוסרית שלה כלפי האנשים שהיא מעתיקה מהם?

אורן מספר על מוזיקת היפ-הופ שבנויה על סימפול: העתקה יוצרת, שבה המוזיקה המקורית עוברת טרנספורמציה ומקבלת משמעויות חדשות. הוא מציע למירית ארבעה קריטריונים שלפיהם אפשר להכריע אם העתקה היא לגיטימית.

חגי מציע מיני-מודל נגדי - דילמת האסיר - ומתמקד במערכות היחסים שיאפשרו למירית לשמור על המוניטין שלה, ולהצליח עכשיו ובעתיד.

רוצים להגיב, להעיר, ולהציע נושאים לפרקים? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו, או שלחו לנו מייל!

מקורות

הספר Bring That Beat Back / Nate Patrin

קריאה נוספת

הספר Difficult Men / Brett Martin

הגרסא של נונו לשיר ״הסוד״

אלבום המופת Madvilliany של MF Doom + Madlib (לינק יוטיוב לשיר שאורן הזכיר)

הרצאה של אורן וחגי על ״למה סדרות טלוויזיה מאבדות את זה״ (אזהרת אורן וחגי קטנים וחמודים)